מעניין

אהבה באני

אהבה באני


צילום: אודרי פאביה

אחרי שנים של מגורים איתי, סוף סוף הראודנות שלי של רקס איילה הראתה לי את אהבתה.

זה נפלא להיות מוקף בכל כך הרבה בעלי חיים כל הזמן, אבל בואו נודה בזה: זה יכול להיות קשה לבלות מספיק זמן עם כולם כשאתה עסוק בעבודה ובעבודות רק כדי לטפל בהן. בעלי החיים שלי למדו שאם הם רוצים את תשומת ליבי, עליהם לבקש זאת.

אבל היום, כשישבתי ליד שולחן העבודה שלי, מצאתי את עצמי עם ברכיים ריקות. החתולים לא ישנו איפשהו, נייג'ל נסע עם רנדי, ולא היה לי פרווה ללטף כשחיפשתי באינטרנט. אז החלטתי לתפוס אחת משתי הארנבות איתן אני חולק משרד.

התחלתי עם סמוקי, שהרבה יותר נוח להחזיק אותו מאשר פרודנס. סמוקי נרגע כשאתה אוסף אותו ונראה שהוא באמת נהנה להתכרבל. אז הכנסתי אותו לחיקי וליטפתי אותו בעדינות כשחזרתי לעבודה.

אבל זה היה רק ​​עניין של זמן עד שסמוקי יתחיל לפעול. הוא אוהב שיחזיקו אותי, אבל הוא גם אוהב להתרוצץ וללעוס את החבלים שמתחת לשולחן שלי. הוא התחיל "לחפור" בחיקי, וכשזו לא קיבלה את התגובה המיוחלת (הוא רצה שאניח אותו), הוא תפס אותי.

בחזרה בעטו הוא הלך. לאחר שהורדתי אותו התחלתי לחזור לשולחן שלי בתחושה עזובה. אז עלה בדעתי לנסות את זהירות. היא שונאת מוחזקים, אבל חשבתי שאוכל לגרום לה להירגע אם רק אתן לה לשבת בחיקי.

זהירות הייתה מתוחה להפליא כשהרמתי אותה. היא נרגעה מעט כשישבתי, ואז טמנה את פניה בתוך נוכל זרועי. העיניים שלה היו ענקיות, אז ידעתי שהיא לא לגמרי נוחה. אבל החלטתי להחזיק אותה בכל מקרה, מסיבות אנוכיות משלי. ליטפתי בהיסח הדעת את אוזניה, גירדתי אותה בעדינות על עורפה והחלקתי את ידי על פניה.

הייתי שקוע לחלוטין בעבודתי כשלפתע חשתי בזהירות נמתחת על ברכי. רגליה האחוריות יצאו מאחוריה ורגליה הקדמיות נשמטו מעל ירכי. הבטתי בה למטה כדי לראות שעיניה עצומות למחצה. לא האמנתי; היא הייתה רגועה לגמרי.

ואז זה קרה: הרגשתי את הלשון הקטנה והרכה שלה לוקקת את זרועי.

נזכרתי עוד כשחקרתי את הספר שלי ארנבות לבובות וקרא איפשהו שהסימן האולטימטיבי לאהבה מארנב הוא נשיקה. מעולם לא נישקו אותי ארנב לפני כן; זה היה משהו שרק חלמתי עליו. אבל הנה הייתי, אוחזת באיילת רקס בת השמונה שלי והיא נישקה אותי.

מתייג חיות, אודרי פאביה, ארנבות


צפו בסרטון: אהוד בנאי - יוצא לאור (דֵצֶמבֶּר 2021).